כשהייתי קצת יותר גדול, אבא שלי לימד אותי לרכוב על אופניים בלי גלגלי עזר. זה היה בפאתי אמסטרדם, במגרש החניה של פארק שעשועים ענק, ניסיתי לסובב את הדוושות, והוא רץ מאחורי והחזיק את הברזלים שמאחורי המושב. על הפעם הראשונה שהוא עזב אותם ושיחרר אותי לרכוב לבד, איבדתי את שיווי המשקל ונפלתי. הולנדים הצביעו עלינו וצחקו. הזענו בטירוף, אני ממש זוכר את כתם הזיעה בחזה של אבא שלי. אחרי כמה נפילות הוא נעמד מולי ואמר בקול רך "אם תמשיך לנסוע ככה זה לא ילך, בן." "איך ככה?" שאלתי אותו, ושפשתי את הברך שכאבה מהנפילה האחרונה. "לאט, אתה נוסע לאט מדי," הוא ענה והמשיך "אתה צריך לנסוע כל הזמן מהר אם אתה רוצה לא ליפול. אם תיסע מהר מהרגע הראשון ולא תעצור, אני מבטיח לך שלא תאבד את שיווי המשקל." עליתי על האופניים ועשיתי מה שהוא אמר. התחלתי לנסוע מהר מהרגע הראשון. אחרי כמה מטרים הוא עזב את המושב והמשכתי לנסוע לבד, בלי ליפול, עשיתי שמיניות בין המכוניות החונות, יצאתי לכביש המקיף את הפארק ודהרתי בו במהירות הולכת וגוברת, שיכור מהרוח המצליפה, עד שהתחברתי לשביל האופניים שליד האוטוסטרדה, שבו נסעתי יומיים רצוף, כולל לילות קרים, במהלכם היו כמה רגעים שרציתי להאיט, לעצור, אבל זכרתי את מה שאבא שלי אמר, שאסור לעצור, אבל זכרתי את מה שאבא שלי אמר, שאסור לעצור אחרת נופלים, אז המשכתי לנסוע מהר מאוד כל הדרך הארוכה לישראל, וכל הדרך לבית בכפר סבא, ומאז פשוט לא עצרתי, גם כששרירי הרגליים הרגליים כאבו, גם כשגרוני ניחר מרוב צמא, לחצתי קדימה כל הזמן, כל השנים האלו, עד שהגיעה השנה, עם הקריעה הזאת, עד שהאטתי, הנחתי רגל על האספלט, פתחתי את הרגלית, השענתי את האופניים עליה. והלכתי לשכור לי צימר בגבעתיים.
© 2021 Storyside (ספר מוקלט ): 9789180287586
תאריך הוצאה
ספר מוקלט : 29 במרץ 2021
כשהייתי קצת יותר גדול, אבא שלי לימד אותי לרכוב על אופניים בלי גלגלי עזר. זה היה בפאתי אמסטרדם, במגרש החניה של פארק שעשועים ענק, ניסיתי לסובב את הדוושות, והוא רץ מאחורי והחזיק את הברזלים שמאחורי המושב. על הפעם הראשונה שהוא עזב אותם ושיחרר אותי לרכוב לבד, איבדתי את שיווי המשקל ונפלתי. הולנדים הצביעו עלינו וצחקו. הזענו בטירוף, אני ממש זוכר את כתם הזיעה בחזה של אבא שלי. אחרי כמה נפילות הוא נעמד מולי ואמר בקול רך "אם תמשיך לנסוע ככה זה לא ילך, בן." "איך ככה?" שאלתי אותו, ושפשתי את הברך שכאבה מהנפילה האחרונה. "לאט, אתה נוסע לאט מדי," הוא ענה והמשיך "אתה צריך לנסוע כל הזמן מהר אם אתה רוצה לא ליפול. אם תיסע מהר מהרגע הראשון ולא תעצור, אני מבטיח לך שלא תאבד את שיווי המשקל." עליתי על האופניים ועשיתי מה שהוא אמר. התחלתי לנסוע מהר מהרגע הראשון. אחרי כמה מטרים הוא עזב את המושב והמשכתי לנסוע לבד, בלי ליפול, עשיתי שמיניות בין המכוניות החונות, יצאתי לכביש המקיף את הפארק ודהרתי בו במהירות הולכת וגוברת, שיכור מהרוח המצליפה, עד שהתחברתי לשביל האופניים שליד האוטוסטרדה, שבו נסעתי יומיים רצוף, כולל לילות קרים, במהלכם היו כמה רגעים שרציתי להאיט, לעצור, אבל זכרתי את מה שאבא שלי אמר, שאסור לעצור, אבל זכרתי את מה שאבא שלי אמר, שאסור לעצור אחרת נופלים, אז המשכתי לנסוע מהר מאוד כל הדרך הארוכה לישראל, וכל הדרך לבית בכפר סבא, ומאז פשוט לא עצרתי, גם כששרירי הרגליים הרגליים כאבו, גם כשגרוני ניחר מרוב צמא, לחצתי קדימה כל הזמן, כל השנים האלו, עד שהגיעה השנה, עם הקריעה הזאת, עד שהאטתי, הנחתי רגל על האספלט, פתחתי את הרגלית, השענתי את האופניים עליה. והלכתי לשכור לי צימר בגבעתיים.
© 2021 Storyside (ספר מוקלט ): 9789180287586
תאריך הוצאה
ספר מוקלט : 29 במרץ 2021
היכנסו לעולם אינסופי של סיפורים
דירוג כולל מבוסס על דירוגי 38
משעמם
חמים ונעים
מבלבל
הורד את האפליקציה כדי להצטרף לשיחה ולהוסיף ביקורות.
מציג 6 של 38
ורדה
11 בספט׳ 2021
הרגשתי כאילו העלו הצגות תאטרון במיוחד עבורי. תודה
עדי
10 בינו׳ 2022
יצאתי מבולבלת, חסר פואנטה לדעתי למרות הכתיבה המעולה והקריינות המוצלחת
רפי
30 בנוב׳ 2023
לצערי הסיפור לא מחזיק, נשברתי אחרי כמה שעות האזנה. בניגוד לספרים מצויינים אחרים של אשכול נבו, הספר הזה לא מתאים לכל אחד כנראה
יוני
9 בספט׳ 2021
ספר מהמם ומושך לקרוא ותומר שרון הוא תוספת מעולה לכל ספק שהוא מקריין.
חולי
21 בספט׳ 2021
כמאכזב תוב טוב, קריין מעולה
Yoni
28 בפבר׳ 2022
לא הצלחתי לסיים סיפורים קצת משעממים בלי יותר מידי פואנטה
עִברִית
ישראל